ביום שלישי 26.7.22 ערכה הרשות לניירות ערך וובינר דיגיטלי בעקבות פרסום טיוטת ההוראה לשילוב שיקולי ESG בהשקעה וניהול סיכונים. הטיוטה עצמה כוללת שני שלבים הנוגעים להטמעה, או לבחינת הטמעה, של שיקולי ESG ביעוץ השקעות ללקוחות:
- עיבוד והטמעה. מיסוד חובה למנהלי קרנות ויועצי השקעות לשקול ולבחון לשלב שיקולי ESG ביעוץ השקעות, הערכת הסיכונים, בחירת ההשקעה, ניתוח ההשפעה על התשואה, בירור צרכי הלקוח או כל דרך אחרת.
- החצנה ויישום. פירוט בדוח מיידי על המדיניות לשילוב שיקולי ESG. אם הקרן תשקול עליה לפרט על התהליך שבכוונה לקיים לאור זאת, וכיצד תשקף זאת למשקיע. אם אין בכוונת הקרן לאמץ שיקולי ESG כלל, עליה לפרט את השיקולים שהובילו להחלטה.
בכנס של הרשות היו משתתפים רבים, ובמושבים מסוימים היו כמעט 300 משתתפים. הכנס החל בהרצאה של דיקן הפקולטה לקיימות מאוניברסיטת רייכמן, פרופסור יואב יאיר, שעסקה בבסיס המדעי של משבר האקלים. לאחר מכן נשאה דברים ענת גואטה – יו”ר הרשות לניירות ערך. לפי יו”ר הרשות, הרשות זיהתה מעורבות של משקיעים משמעותיים ששמים דגש על התנהלות לא ראויה של חברות, או פועלים לשנותה. זה הסטנדרט בעולם, ולדבריה ישראל צריכה להיות שם. הרשות יוצאת למהלך באופן מלווה, תוך שמיעת עמדתם של בעלי העניין השונים על האופן שבו ראוי להתייחס לשיקולים הללו, וכיצד יש לתת ביטוי אפקטיבי וישים למשקיע. במקביל מתכוונים ברשות להקשיב לתעשייה, באמצעות ביצוע שיח עם הגופים המפוקחים לצורך יישום ההוראה. השיח הזה מתחיל בעצם בכנס זה, כשלאחריו יוזמנו בעלי הקרנות כדי להמשיך עבודה ושיח מתקדם בנושא.
לאחר דבריה של יו”ר הרשות התקיימה הרצאה של קטרינה מרשל – אנליסטית מדיניות מה-OECD – על התפתחויות עדכניות בכלכלה בת-קיימה והשקעות ESG. לאחר מכן התקיימה הרצאה קצרה של אנסטסיה ג’ורג’יו מחברת “Morningstar” על הטמעת ESG בניהול ויעוץ השקעות מנקודת מבט אירופאית.
את ההרצאה העוסקת בהתפתחויות הרגולטוריות העבירה רו”ח רעות קסלר, מובילת תחום ESG ברשות לניירות ערך. רו”ח קסלר סקרה מה נעשה ברשות במישור החברות הציבוריות ומה ההתפתחויות הרגולטוריות הבינלאומיות והלאומיות העדכניות. בהקשר זה הרשות פועלת בצורה משלימה לפעולות רגולטורים אחרים – רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים.
לגבי ההוראה, הציפיה של הרשות מהחברות היא לבחון את הסיכונים שרלוונטיים להם, לרבות ESG, ולראות כיצד מתמודדות איתם. בהיבט ה-ESG יש פער מובנה של סיכוני קצרים וארוכי-טווח. קשה להפנות הון היום לסיכוני ארוכי טווח מעין אלו, ולכן צריך להרחיב את הרדיוס למיפוי ESG ברמת דירקטוריון – ומשם זה יחלחל למטה לחברות.
ההוראה עצמה לא קובעת מגבלות וכללים, אלא היא “הוראת עקרונות”. הדרישה היא לבצע תהליך בחינה, פנימה ברמה עסקית והמקצועית, מה המשמעות של שיקולי ESG עבור המנהלים. זאת באמצעות יישום של ארבעה שלבים – עיבוד, הטמעה, גילוי, פרקטיקה (שקיבלו את ראשי התיבות “PIDP”). השיקולים אשר צריכים להישקל הינם שיקולים איכותיים, ולא כמותיים-מדידים.
ההוראה מיועדת לגופים המייעצים על מנהלי קרנות ובעלי רישיון ומערכי היעוץ בבנקים. ההוראה נחלקת לשני חלקים:
- שלב העיבוד וההטמעה – הגופים נדרשים לשאול את השאלות ולספק את התשובות, איפה זה פוגש – במדיניות ההשקעות? בניהול הסיכונים? איפה פוגש את הלקוח? מיהו הלקוח? אין נכון ולא נכון, אלא הפעלת שיקול דעת.
- שלב הגילוי וההחצנה – שלב קריטי, כי ההוראה מספקת שיקול דעת רחב. צריך להסביר ללקוח מה מדיניות ה-ESG של הקרנות. אמור לצאת מזה מסר פרקטי וברור למשקיע, תוצר נקי ומזוקק. מתכתבים פה עם הביקורת הגוברת בעולם על גרינווש.
עו”ד מאיה גרטי גלבוע, מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית במחלקת השקעות של הרשות פירטה על השלבים הבאים ביישום הטיוטה: בספטמבר תקיים הרשות שולחנות עגולים, לצורך קיום שיח אינטימי שיתבסס על סוגיות משמעותיות שעולות בהוראה. לאחר מכן, ביחד עם הערות הציבור, תועבר הטיוטה לאישור מליאת הרשות לניירות ערך. לאחר מכן תפורסם ההוראה ברשומות, והיא תיכנס לתוקף – על שני שלביה – כחצי שנה לאחר הפרסום ברשומות.