ביום 24.5.24, ממש לפני פיזור הפרלמנט והבחירות בגוש, אישרה המועצה האירופית באופן סופי את ה-Corporate Sustainability Due Diligence Directive. מדינות האיחוד האירופי נדרשות כעת להיכנס להליך חקיקה של כשנתיים, בסופו תהפוך הדירקטיבה לרגולציה מחייבת בכל אחת מהן.
מדובר בדירקטיבה המחייבת חברות הפועלות באירופה לנקוט בצעדים אקטיביים לזיהוי, מניעה, מיתון וטיפול בהשפעות שליליות של זכויות אדם וסביבה בשרשרת הערך שלהן. המשמעות היא שחברות יידרשו לנהל לא רק את סיכוני ה-ESG הנובעים מפעילות החברה, אלא גם את סיכוני ה-ESG הנובעים מהחברות הבנות ומהספקים שלהן. החברות בתחולה יידרשו לקבוע הליכי בדיקת נאותות על מנת לוודא כי גם הספקים שלהן מתנהלים תוך התחשבות בשיקולי מנהל תקין, עם שמירה על זכויות אדם ומניעה של נזק סביבתי.
אחת החובות המרחיקות לכת ברגולציה היא הדרישה מחברות לאמץ תוכנית מעבר אשר תואמת את מטרות הסכם פריז – זאת אומרת, חברות ידרשו לקבוע אסטרטגיה להתמודדות עם שינוי האקלים, לקבוע מטרות הפחתת גזי חממה ולנהל את השפעות וסיכוני האקלים שלהן כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן.
החל משנת 2027 ועד שנת 2029, תחול הדירקטיבה בהדרגה על:
- חברות אירופאיות עם 1000 עובדים ומעלה ומחזור של לפחות 450 מיליון יורו
- חברות לא אירופאיות עם מחזור של 450 מיליון יורו ומעלה שמקורו באיחוד האירופי
הרגולציה תפוקח על ידי רשויות הפיקוח של כל מדינה (המקבילות לרשות לניירות ערך ורשות שוק ההון בישראל). אי עמידה בדרישות תיתכן ותגרור עמה קנסות בשווי של עד 5% מהמחזור העולמי של חברה. בנוסף, ייתכן כי עמידה בדרישות תהווה קריטריון סף לחוזים ציבוריים וזיכיונות ממשלתיים.
למרות שהדירקטיבה היא אירופאית, ההשפעה שלה תהיה גלובלית. ראשית, לרגולציה תחולה על חברות שאינן רשומות באירופה, אך יש להן בה פעילות בהיקפים הנ”ל. שנית, החברות שעליהן חלה הדירקטיבה יבקשו לאסוף נתונים מחברות וספקים מולן הן עובדות, ללא קשר למיקומן הגיאוגרפי.