על אף עיכובים, איומים משפטיים והתנגדות רפובליקנית, ולאחר דילול של הדרישות, פורסמו לראשונה בארה”ב דרישות דיווח על משבר האקלים
ביום רביעי ה-6 במרץ הצביעה הרשות לניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, על אימוץ כללים שיחייבו את החברות הנסחרות בארה”ב לדווח על היערכותן ועל הסיכונים הנשקפים להן משינויי אקלים, וכיצד אלו משפיעים, או עתידים להשפיע, על שורת הרווח שלהן.
הטיוטה של החוק פורסמה כבר לפני כשנתיים, אך עקב התנגדויות של חברות ופוליטיקאים רפובליקנים, ובעקבות קבלת 24,000 הערות לטיוטה (הכמות הגדולה ביותר שקיבלה הרשות בנוגע לטיוטת חוק אי פעם), הסתיים הליך ההצבעה עליו רק כעת.
החוק מגיע מתוך הבנה והכרה גוברת כי ההשפעות החברתיות והסביבתיות של חברות, ואופן הניהול של חברות, מהווה חלק מהותי, בעל השלכות פיננסיות ועסקיות משמעותיות לחברות. הצעד של ה-SEC מהווה חלק מהמגמה הגלובלית במסגרתה גם החל האיחוד האירופי לחייב חברות לדווח על נושאים אלו, כאשר גם העדכון האחרון לתקן העולמי לדוחות הכספיים (IFRS-ISSB) כלל גם הוא שני תקנים העוסקים ב-ESG ואקלים.
איזה דרישות נכללות במסגרת החוק?
על אף הציפיות, דרישות החוק לא נבנו סביב עקרון ה”מהותיות הכפולה” (Double Materiality), אשר דורש מחברות לדווח על השפעת האקלים עליהן לצד השפעתן על האקלים, גם ההשפעות אינן בהכרח מהותיות מבחינה פיננסית לחברה עצמה. במקום זאת, ניסחה ה-SEC את החוק בהתאם לעקרון ה”מהותיות הפיננסית” המקובל בדיני ניירות ערך, שדורש מחברות לחשוף רק מידע שיכול להיות מהותי להחלטות השקעה של משקיעים. כלומר, החברות תידרשנה לדווח רק על סיכוני האקלים להם מהותיות פיננסית לפעילותן העסקית.
החוק כולל ארבעה עמודי תווך לגילוי על נושאי אקלים, בהתאם ל-TCFD: ממשל תאגידי, אסטרטגיה, ניהול סיכונים ויעדים ומדדים של סיכוני אקלים. לפי יו”ר ה-SEC, אימוץ החוק יספק למשקיעים מידע עקבי, בר השוואה ושימושי לקבלת החלטות.
- ממשל תאגידי בנושא אקלים: החברות נדרשות לדווח על בעלי התפקידים האחראים בחברה לניהול נושאי אקלים שונים. בנוסף, החוק דורש מהחברות לדווח על אחריות הדירקטוריון בפיקוח על נושא האקלים, ומה תפקידה של ההנהלה בניהול סיכוני האקלים.
- אסטרטגיה וניהול סיכוני אקלים: ברמה האסטרטגית, החברות מתבקשות לדווח על הסיכונים הנשקפים להן משינויי האקלים, להם פוטנציאל להשפעה מהותית בטווח הקצר, בינוני והארוך. החברות נדרשות לדווח מהו התהליך שביצעו כדי לזהות את הסיכונים הללו.
בנוסף, חברות נדרשות לדווח על ההשפעות הכספיות של אירועי אקלים. זה כולל גילוי עלויות מהוונות, הוצאות, חיובים והפסדים שנגרמו כתוצאה מאירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון שיטפונות והצפות, בצורות, שריפות, גלי חום, הוריקנים, סופות טורנדו, וכו’. כל עוד מדובר בהשפעות לא זניחות, החברות נדרשות לדווח עליהן בבאור לדוחות הכספיים.
בניגוד ל-EU ולתקן העולמי לדוחות הכספיים, לא נדרש לבצע ניתוח של תרחישי אקלים שונים, והשפעתם על האסטרטגיה וניהול הסיכונים של החברה, אלא אם החברה רואה בכך צעד מהותי, או אם החברה כבר ביצעה ניתוח כזה. - פליטות גזי חממה: הדרישה היא לדווח על פליטות גזי החממה הישירות של חברות (1 Scope) והעקיפות (2 Scope, הפליטות הנגרמות כתוצאה מהחשמל ומסוגי האנרגיה הנוספים שרוכשות החברות). לפי החוק, עליהן לדווח על כך באופן מוחלט – דהיינו, ללא קיזוזים ומכסים – ובמונחים של “עתירות הפליטות” – דהיינו, כמות הפליטות פר יחידת ערך כלכלי/יחידת יצור. זה המקום בו הלחץ הפוליטי והחשש מתסבוכות משפטיות נתן את אותותיו במידה הניכרת ביותר; ראשית, ה-SEC הורידה את הדרישה לגילוי Scope 1 ו-2 מכלל החברות לדיווח הנדרש במידה ואותן פליטות “מהותיות” לחברה. כמו כן, הדרישות נוסחו בהתאם לגודל החברה והיקף פעילותה, עם לוחות זמנים מקילים יותר: החל משנת 2026 לחברות הגדולות, ורק לקראת סוף העשור לחברות קטנות יותר.
שנית, בטיוטת החוק הרשות התייחסה לפליטות 3 Scope, פליטות של ספקים או לקוחות החברה (בשרשרת הערך). הדרישה בטיוטה הייתה דיווח במידה ואותן פליטות “מהותיות” לחברה, או אם החברה קבעה מטרות הפחתה הכוללות אותן. בנוסח החוק הסופי כבר ירדה הדרישה לדווח על פליטות אלו כולה. עם זאת, בשל החובה שחלה על חברות לדווח על כך מתוקף חוקי דיווח על סיכוני אקלים ב-EU, בקליפורניה ובתקן הדוחות הכספיים העולמי, אנו צפויים לראות חברות רבות מפרסמות מידע בנושא. - מדדים ויעדים: ככל והחברות קבעו מטרות אקלים, או תכנית מעבר למודל דל-פחמן, הן מתבקשות לדווח כל כך.
על אף ההקלות בחוק הסופי לעומת הטיוטה שהוצעה, הכללים עדיין מהווים שינוי משמעותי בדרישות הדיווח בארה”ב, ומהוות עליית מדרגה בהתייחסות למשבר האקלים מצד רגולטורים וחברות עסקיות.
מומלץ לחברות לבצע תהליך מקיף ומעמיק, הכולל זיהוי סיכוני אקלים ותרגומם לסיכונים פיננסיים, ולבנות תפיסה אסטרטגית להיערכות למשבר האקלים, כמו גם לדיווח בגינו. תהליך זה יכול להביא גם ליצירת ערך ארוך טווח, שיפור החוסן התפעולי, הפחתת עלויות וניצול הזדמנויות עסקיות חדשות.