בנק ישראל והרנ”ע בהוראות חדשות המחייבות התייחסות ל-ESG וסיכוני אקלים

שנת 2022 הסתיימה עם מספר התפתחויות רגולטוריות משמעותיות בקרב הרגולטורים בישראל.

בסוף דצמבר 2022 פורסמה טיוטת הוראת הסדרה (ניהול בנקאי תקין) כוללת לניהול סיכוני אקלים וסביבה בבנקים בישראל. הטיוטה מבוססת על עקרונות ה-BIS לניהול סיכוני אקלים, ומפורטים בה 12 עקרונות מנחים לניהול סיכוני האקלים:

1. פיתוח והטמעת תהליך סדור להערכת סיכוני אקלים
2. הקצאת אחריות לנושא בדירקטוריון ובהנהלה ובכל חלקי הארגון
3. אימוץ מדיניות, נהלים ובקרות
4. הכללת סיכוני אקלים בשלושת קווי ההגנה כדי לזהות, למדוד ולהפחית סיכונים מהותיים
5. זיהוי וכימות סיכוני אקלים, והכללה של הסיכונים המהותיים בתהליכי הערכת ההון והנזילות
6. זיהוי, ניטור וניהול סיכוני האקלים המהותיים, תוך ווידוא כי התיאבון לסיכון ומסגרות הניהול לוקחות בחשבון את הסיכונים מהותיים.
7. שילוב סיכוני אקלים ביכולות איסוף וסכימת הנתונים, כמו גם בנוהגי הדיווח הפנימי, בבנק. בנוסף, יש לשקול לעקב לקוחות וצדדים נגדיים ולאסוף נתונים לגביהם.
8. הבנה של השפעת גורמי סיכון אקלימיים על פרופיל סיכוני האשראי, ולכלול התייחסות לסיכונים בכל הליך מתן האשראי. בנוסף, יש לזהות, למדוד, להעריך, לנטר, לדווח ולנהל את סוגי הסיכון ואת ריכוזם בענפים או אזורים גיאוגרפים מסוימים.
9. הבנה של השפעת גורמי סיכון אקלימיים על סיכון השוק, ואיך הם עשויים להשפיע על ערך המכשירים הפיננסיים בתיקי הבנק (לרבות על ידי תרחיש קיצון).
10. הבנה של השפעת גורמי סיכון אקלימיים על סיכון הנזילות.
11. הבנה של השפעת גורמי סיכון אקלימיים על הסיכון התפעולי.
12. במקרים מתאימים – ביצוע ניתוח תרחישים במטרה להעריך את המודל העסקי והאסטרטגיה במגוון תרחישי אקלים סבירים, ולקבוע את ההשפעה של גורמי הסיכון האקלימיים על פרופיל הסיכון הכולל.

הטיוטה נמצאת בימים אלו בדיונים, וכשתתפרסם היא צפויה להיכנס לתוקף באופן מדורג: עקרונות 1-2 ייושמו תוך 6 חודשים, עקרונות 3-4 ייושמו תוך שנה ועקרונות 5-12 ייושמו תוך 18 חודשים.

עם פרסום ההוראה יידרשו הבנקים לבצע קפיצת מדרגה ביכולות ניהול סיכוני האקלים שלהם, ובאופן שילובם במסגרות ניהול הסיכונים הארגוניות. ההוראה תיאלץ את כלל הבנקים – גדולים וקטנים כאחד – לבחון כיצד סיכון זה רלוונטי לפעילותם, וסביר להניח כי בקרב הבנקים הגדולים צפוי הסיכון לתפוס נפח משמעותי יותר בהליכי המימון ובמסגרות הבקרה שלהם.

בנוסף, ביום 13.12.22 פרסם הפיקוח על הבנקים את העדכון הסופי לטיוטת החוזר מנובמבר 22′. כזכור, הפיקוח על הבנקים מעוניין להרחיב את הדיווח לציבור של הבנקים על היבטי ESG בפעילותם, כך שיכלול התייחסות לנקודות הבאות:

• מעורבות הדירקטוריון וההנהלה
• האופן שבו הבנק קובע את אסטרטגיית ההשפעה שלו, המדיניות, המדידה והפיקוח על היבטי ESG
• התייחסות קונקרטית להתפתחויות מהותיות ולמדדים כמותייים עיקריים בהם הבנק ישתמש, לרבות בהקשר סיכוני אקלים ושילוב שיקולי ESG בניתוח סיכון אשראי

ראו הרחבה בפרסום הקודם על טיוטת החוזר, כאן.

ביום 15.12.22 פרסמה הרשות לניירות ערך “הוראה למנהלי קרנות ולבעלי רישיון גדולים בדבר שילוב שיקולי סביבה, חברה וממשל בתהליכי קבלת החלטות השקעה או ניהול סיכונים”. ההוראה חלה על מנהלי קרנות, בעלי רישיון ליעוץ השקעות גדולים ועל מערכי ייעוץ ההשקעות בבנקים, והיא כוללת שני שלבים:

1. עיבוד והטמעה. מיסוד חובה למנהלי קרנות ויועצי השקעות לשקול ולבחון לשלב שיקולי ESG ביעוץ השקעות, הערכת הסיכונים, בחירת ההשקעה, ניתוח ההשפעה על התשואה, בירור צרכי הלקוח או כל דרך אחרת.
2. החצנה ויישום. פירוט בדוח מיידי על המדיניות לשילוב שיקולי ESG. יש לפרט על התהליך שבכוונה לקיים, וכיצד תשקף זאת למשקיע. אם אין בכוונת הקרן לאמץ שיקולי ESG כלל, עליה לפרט את השיקולים שהובילו להחלטה.

ההוראה דומה במהותה לטיוטה שפורסמה (ראו הרחבה מפרסום קודם כאן), אך חודד והובהר בה כי אין היא מחייבת שילוב היבטי ESG, אלא בחינה ולימוד של הנושא, החלטה על מדיניות ביחס לכך ושיקוף. ההוראה תיכנס בחודש יוני 23′ לתוקף, ויש להחילה תוך חצי שנה מכניסתה לתוקף.