ההתייחסות של רגולטורים בעולם ל-ESG והשקעות ירוקות נמצאת במגמת עלייה. בשבועות האחרונים ישנה התמקדות בחשש להטעיית צרכנים בנושא, העונה לשם “גרינווש” (Greenwash). “גרינווש” היא תופעה שמתייחסת לניסיון של חברות להציג מהלכים או מוצרים מסוימים כירוקים ומועילים לסביבה, למרות שהם ממש לא כאלה.
בשבוע שעבר הרשות לניירות ערך האמריקאית קנסה את הבנק BNY MELLON בסך של 1.5 מיליון דולר בגין שיווק של קרנות הנאמנות בתשקיף כ”קרנות ESG”, למרות שלא עברו בחינה דרך קריטריונים של ESG. במקרה נוסף בגרמניה, זרוע ניהול תיקי ההשקעות של דויטשה בנק (ה-DWS) הואשמה בכך ששיווקה ללקוחות השקעות מסוימות ככאלה שעומדות בקריטריונים של ESG, למרות שבפועל רק חלק קטן מהן נבחנו בהיבט זה. לפי דיווחים שונים, גם בנק גולדמן-סאקס נמצא בימים אלו תחת חקירה של ה-SEC, מסיבות דומות למקרה דויטשה.
בעקבות האירועים האלה, בחנו האם גם לחברות ציבוריות ומוסדות פיננסיים בארץ יש חשיפה לסיכון בהקשר זה:
1. גופים פיננסיים וחברות שעוסקות בניהול השקעות עבור לקוחות המשקיעים/ממליצים על נייר ערך של חברה כחברה “ירוקה”, ללא שביצעו בדיקות בסיסיות (למשל דירוג ESG או רגולציה דוגמת ה-EU TAXONOMY) ייתכן שיפרו חובות שונות, דוגמת חובת האמון וחובת הזהירות.
2. בכל הנוגע לפרסום דוחות תקופתיים של חברות ציבורית – האירועים האחרונים הם תזכורת לעורכי הדוח שהם מחויבים לוודא שהתוכן מדויק ואינו מטעה, אחרת אותה חברה מסתכנת בחשיפה מול הרשות לניירות ערך. אם הבנקים בארץ יפרסמו פרטים על פעילותם בתחום ה-ESG (כגון נתוני השקעות, אשראי וכד’), אך בפועל יתברר כי הפירוט מוטעה או לא מדויק (שוב – כי לא בוצעה בחינה, או כי אין לכך ביסוס) – אנו מעריכים שתיתכן חשיפה מול הרשות לניירות ערך והפיקוח על הבנקים.
בשורה התחתונה, חברות ציבוריות וגופים פיננסיים נדרשים להבין את האחריות בכל הקשור לפרסום מידע הנוגע לפעילותם בתחומי ה-ESG בכלל, ותחומי סביבה ואקלים בפרט. בשלב זה חובות הדיווח, הרגולציה והאכיפה נמצאים בראשית הדרך. עם זאת, תפיסת העבודה של כלל רשויות הפיקוח – לרבות בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לניירות ערך ומוסדות המדינה – יכולה לייצר חשיפה ישירה כנגד חברות שלא יקפידו על נאותות הדיווחים.
(תודות לעו”ד אודי בושריאן שהיה שותף בכתיבה)