רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון פרסמה חוזר המחייב את הגופים המפוקחים על ידה – חברות הביטוח, סוכני הביטוח, החברות המנהלות קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל, וגם יועצי השקעות ויועצים פנסיונים – להתייחס לשיקולי ESG. על הגופים לקבוע את התייחסותם במסמכי מדיניות ונהלים, תוך קביעת מתודולוגיה בנושא. הגופים יצטרכו לפרסם מדיניות ההשקעות אחת לשנה. בנוסף, עליהם לגבש כללים ונהלים של פיתוח מומחיות ללא תלות בגורמים חיצוניים. בתקופת הביניים עד לפיתוח מומחיות, יוכלו הגופים להתקשר עם נותני שירותים חיצוניים בעלי מומחיות ב-ESG.
דוגמאות לשיקולי ESG בולטים שעשויים להיכלל בשיקולי השקעות הגופים המוסדיים הם נושאים סביבתיים – הכוללים למשל התמודדות עם זיהום אוויר, מים וקרקע, וקידום תשתיות אנרגיה נקייה, ככל שהם עשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן. גם נושאי ממשל תאגידי – הבוחנים את אופן התנהלות החברות וכוללים התייחסות לניהול סיכונים, מדיניות תמרוץ וניגודי עניינים, והגנה על ענייני בעלי המניות והמשקיעים, נחשבים על פי הספרות המחקרית ועל פי עמדת הרשות כגורמים העשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן.
פרסום זה מצטרף להתבטאויות של רגולטורים נוספים בנושא, דוגמת זו של המפקח יאיר אבידן. לפי המפקח, עד הרבעון השלישי של 2022 תהיה הסדרה בנושאי ניהול סיכוני אקלים וסביבה, שתכלול אסדרת תיאבון לסיכון, מדיניות ניטור ובקרה. זאת, כחלק מהסדרה כוללת של סיכוני ה-ESG וחובות הגילוי בנושא. כזכור, הפיקוח על הבנקים פרסם ביום 18.8.21 טיוטת הוראה לגילוי בנושא ESG.
ההאצה בהסדרה נובעת מהתקדמות העולמית בנושא, אך סביר להניח שגם לדו”ח החריף של מבקר המדינה – בו ננזפו הרגולטורים הפיננסיים על כך שהם הזניחו את התייחסותם למשבר האקלים – ישנה השפעה.
בדו”ח נקבע כי לרשות שוק ההון היו הנחיות רפות בעניין, ללא הנחיות למתכונת הדיווח בדבר היבטי ESG, היא לא ביצעה ביקורות יעודיות לעניין הנחיות אלו ולא עסקה בהיבטי סביבה. נוסף על כך, לא נמצא כי רשות שוק ההון פעלה בנוגע לסיכוני אקלים בהיבטים נוספים שאינם גילוי, כמו הוראות למבטחים, או לקרנות פנסיה, לכלול סיכוני אקלים במדיניות ניהול הסיכונים שלהם.
בנוסף, בביקורת עלה כי במשך עשור מאז מכתב המפקח – משנת 2009 עד שנת 2020 – הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לא עסק כמעט בסיכוני סביבה או אקלים. הפיקוח לא עדכן את הנחיותיו בהתאם להתפתחויות של גורמים מקצועיים בין-לאומיים ובהתאם להתפתחויות במדינות אחרות, ולא וידא כי התאגידים הבנקאיים יישמו את הנחיות המכתב שהוציא בהתאם לנורמות הבין-לאומיות, כפי שהורה.
עוד קבע המבקר בדוחו כי ההנחיות הרגולטוריות הפיננסיות כיום בישראל, בכללותן, אינן נותנות ביטוי לסיכוני אקלים. תחולתן היא על תאגידים מסוגים מסוימים (למשל, חברות ציבוריות) ותחת נסיבות מוגבלות (למשל ביצוע וולונטרי, או התייחסות לשיקולי ESG כמקשה אחת ללא ייחוד של שיקולי אקלים). נוסף על כך, ההנחיות לא כוללות אחידות בגילוי ודיווח, אף שיכולתו של מוסד פיננסי להתייחס במדיניות ההשקעות, המימון או הביטוח שלו להיבטים אקלים (ו-ESG בכלל) תלויה בגילוי מידע רלוונטי ואיכותי מצד החברות שבהן הם משקיעים או שאותן הם מממנים או מבטחים.