ביידן מתכנן צו נשיאותי מיוחד על גילוי סיכוני אקלים וסביבה; מודיע על יעד הפחתה לפליטות גזי חממה בפסגת אקלים

לפי ג’ון קרי (“צאר” האקלים, כפי שמכונה תפקידו המיוחד בממשל ביידן), הנשיא ביידן כנראה יחתום בקרוב על צו נשיאותי, במטרה לקבוע חובת דיווח של סיכוני האקלים. קרי אמר את הדברים בכינוס מיוחד של קרן המטבע העולמית. לטענתו, הדבר יאפשר לשנות את הקצאת ההון, ויגרום למשקיעים להעריך את הסיכונים ארוכי הטווח שמציב משבר האקלים.    

בינתיים ובמקביל, הדמוקרטים בקונגרס ובסנאט מנסים להעביר את חוק ה-‘‘Climate Risk Disclosure Act of 2021’’. הצעת החוק שהועלתה על ידי הסנאטורים כריס ואן הולן ואליזבת’ וורן, קובעת דרישה מכלל החברות הציבוריות לדווח על סיכוני האקלים והסביבה שלהם. אם תעבור הצעת החוק, הרשות לניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, תצטרך לקבוע בפרק זמן של עד שנתיים חוקים שונים שידרשו מכל חברה ציבורית לדווח על פליטות הפחמן הישירות והעקיפות שלה, סך הנכסים הכולל (שבבעלותה או שהיא מנהלת) שנמצא בחשיפה לדלקים פוסיליים, כיצד תושפע הערכת השווי שלה אם שינוי האקלים ימשיך בקצב הנוכחי או יתרחש שינוי אל עבר כלכלה דלת-פחמן, ומהן אסטרטגיות ניהול הסיכונים ביחס לסיכונים פיזיים וסיכוני מעבר בכלל. 

כל ההתפתחויות הללו מתרחשות על רקע פסגת המנהיגים בנושא האקלים שערך ביידן ביום כדור הארץ, שחל בתאריך 22.4.21. בוועידה הוירטואלית שכינס ביידן השתתפו מנהיגי 40 מדיניות, וביידן הכריז בה על הפחתה של 50 עד 52 אחוזים בפליטת גזי החממה של ארה”ב, עד 2030. מנהיגי מדיניות נוספות הכריזו בוועידה על יעדים להפחתת פליטות גזי החממה שלהן, ואף להגעה לאיפוס פליטות, בינם נשיאי סין ורוסיה, רה”מ יפן וקנדה, קנצלרית גרמניה ונשיא צרפת מקרון, שאף קרא להטלת מס פליטות. 
ההצהרות והמעשים הנ”ל מראים כי סיכון המעבר של סיכוני האקלים והסביבה כבר כאן, ועל המגזר הפיננסי – העולמי והמקומי – להיערך לצורך תפקידו במעבר לכלכלה דלת פחמן. הסיכון כאמור יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי רגולטורי, טכנולוגי, שינויים בשוק בהיצע ובביקוש ושינויי מוניטין (להרחבה נוספת – פרק 1 במדריך).