המגמה המסתמנת בישראל, החל מסוף שנת 2020, היא שהרגולטורים מתחילים ליישר קו עם הנעשה בעולם, לגלות עניין ואף להטיל חובות שונות בקשר עם סיכוני אקלים וסביבה.
תמונת מצב נוכחית
- על המשקיעים המוסדיים שאינם קרנות נאמנות חלות חובות גילוי ESG מסוימות (לפי חוזר גופים מוסדיים 2017-9-24): במהלך חודש דצמבר 2017, נכנסה לתוקף דרישת רשות שוק ההון לפיה גוף מוסדי יצהיר, במסגרת מדיניות ההשקעות שלו, האם בקביעת מדיניות זו הוא מתייחס להיבטים של השקעות אחראיות. ככל והתשובה חיובית, נדרש הגוף המוסדי לפרט היבטים אלה.
- על הבנקים מוחלות חובות גילוי כלליות של הסיכונים לפי נדבך 3 לאמנת באזל, אשר אינו מפרט כיצד יש להתייחס להיבטי סביבה (או לכלל ה-ESG). משום כך, אופן ההתייחסות להיבטי הסביבה בדיווחי הגופים המוסדיים ובדו”חות על הסיכונים שהבנקים מפרסמים אינו אחיד, ויוצר קשיים בביצוע ניתוחים והשוואות. לרוב הבנקים המסחריים בישראל מדווחים על היבטים סביבתיים בדוחות “אחריות תאגידית”.
- על קרנות הנאמנות לא חלות חובות גילוי בהקשרים אלו.
בשנת 2007 פרסם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון את חוזר הגופים המוסדיים [סעיף 4.ב)(3)], שבמסגרתו הורה לוועדות ההשקעות בגופים המוסדיים לקבוע כללים לזיהוי בין היתר של חשיפה לסיכונים סביבתיים של לווים. עם זאת, החוזר עסק בסיכוני סביבתיים משפטיים בלבד.
בשנת 2009 פרסם המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, חוזר “סיכונים סביבתיים לתאגידים בנקאיים”. בחוזר הגדיר המפקח את הסיכון הסביבתי לבנק כ”סיכון להפסד כתוצאה מהוראות הנוגעות לאיכות הסביבה ואכיפתן… תאגידים בנקאיים יכולים להיחשף לסיכונים סביבתיים בהיבטים שונים של פעילותם, וסיכונים אלה עשויים להיכלל במסגרת הסיכונים האחרים (כגון: סיכוני אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון משפטי וסיכון נזילות)”.
חזקיהו קרא לבנקים להכיר בסיכון הסביבתי כחלק מהערכת הסיכונים הכוללת בבנק, לזהות ולהעריך אותם, ולשקלל אותו במכלול הסיכונים של הבנק (כולל יצירת נהלים לזיהוי הסיכון בעת מתן אשראי והערכת תקופתית של אשראי). לאחר מכן, חזר בו חזקיהו מכוונתו להפוך את האמור בחוזר לכללים מחייבים, הגדיר את האמור בחוזר כ”עקרונות ראויים אך לא מחייבים לניהול סיכונים סביבתיים”, ובעצם ביטל אותו.
בעשור האחרון עוסק המשרד להגנת הסביבה במספר אפיקי פעולה בתחום, על מנת להטמיע שיקולי סביבה בזירה הפיננסית. בשנת 2011 המשרד פרסם יחד עם משרד האוצר מדריך להטמעת ניהול סיכונים סביבתיים בתהליך קבלת החלטות ההשקעה. במסגרת המדריך מפורטים, בין היתר, כלים יישומיים ואסטרטגיות לניהול סיכונים סביבתיים. כמו-כן, המשרד מפרסם את “מדד ההשפעה הסביבתית“, המאפשר השוואה בין החברות הנסחרות המשפיעות ביותר בארץ מבחינה סביבתית על בסיס שנתי, ובכך מספק מידע חשוב עבור הגופים הפיננסיים, ציבור המשקיעים ורשויות המדינה.
התפתחויות בשנה האחרונה
לנוכח ההתפתחויות בעולם, והעניין הגובר שמגלים משקיעים בנושא האחריות החברתית, יצאה הרשות לניירות ערך ביולי 2020 בקול קורא “בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG” לקבלת התייחסות הציבור לנושא.
המשרד להגנת הסביבה העביר באחרונה לרשות ניירות ערך נייר עמדה מפורט לגבי ההסדרים הרצויים לגילוי והטמעה של סיכוני סביבה, בהתייחס לפעילות של חברות ציבוריות ושל הגופים הפיננסיים עצמם.
בנייר העמדה של המשרד נטען כי על מנת לשקף למשקיעים ולקוחות של המגזר הפיננסי את המידע הרלבנטי שיסייע להם בתכנון פעולותיהם, ולאור חקיקת הפרלמנט האירופאי, יש לקבוע חובות גילוי לגבי הקריטריונים הבאים: מדיניות הטמעה של סיכוני סביבה, מנגנוני ניהול ובקרה ואת היקפי החשיפות. לטענת המשרד, נכון יהיה לגלות את המידע באתר הגוף הפיננסי במיקום נגיש, מאחר שהגילוי משרת גם את הלקוחות וגם את המשקיעים, ויש לקבוע חובת עדכון לכל הפחות אחת לשנה.
ביום 10.6.20 פרסם בנק ישראל נייר עמדה בדבר המאבק העולמי בהתחממות הגלובלית. הבנק התייחס להחמרת היעדים של פליטת גזי החממה הצפויה בשנים הקרובות באיחוד האירופי ובמדינות נוספות, העשויה לחייב פעולות משמעותיות להפחתה גם במשק הישראלי, מעבר למתוכנן, לרבות באמצעות הטלת מס על פליטת פחמן. הבנק גם התייחס לכך שבמדינות רבות עוסקים הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות בהשלכות ההתחממות הגלובלית על היציבות הפיננסית.
בתאריך 9.9.20 התקיימה סדנה מקצועית בנושא רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות, במעמד השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ובהשתתפות המפקח על הבנקים יאיר אבידן. הסדנה נערכה באופן וירטואלי, בהשתתפות נציגי הרגולטורים הפיננסיים הישראליים – רשות ניירות ערך, בנק ישראל ורשות שוק ההון, הרגולטורים הפיננסיים של האיחוד האירופי, ונציגי ה-OECD, שהציגו את המדיניות האירופאית בתחום.
בסדנה ציין המפקח על הבנקים כי “לאור התגברות הסיכונים הקשורים לאקלים, והגדלת המודעות לנושא בשנים האחרונות, מדינות, בנקים מרכזיים, רשויות פיקוח וארגוני סביבה מפרסמים הנחיות שונות להתמודדות עם סיכוני האקלים. אנחנו בפיקוח על הבנקים כבר התחלנו בהנעת התהליך, אך יישום הדרישות החדשות הינו תהליך מורכב וצפויה דרך ארוכה עד שנגיע ליישום של הנחיות ברות אימוץ.”
סדנה נוספת תיערך בקרוב להצגת סיכונים סביבתיים בישראל בעלי השפעה פיננסית משמעותית, כולל סיכוני חומרים מסוכנים, זיהום קרקע, שינוי אקלים ועוד.
בתחילת דצמבר 2020 המפקח העלה הילוך ופרסם מכתב המכין את הקרקע לחובת ניהול הסיכונים הסביבתיים בבנקים בישראל. לפי המפקח, “בכוונת הפיקוח על הבנקים להתחיל בסבב שיחות על מנת להתניע את התהליך המוקדם והנדרש בכדי לעצב ולאפיין את תכלית וניהול הסיכונים הסביבתיים במערכת”. עוד ציין המפקח כי הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בקידום הנושא, והוא מאיץ בבנקים לגבש תיאבון לניהול סיכון סביבתי, מדיניות אשראי, הפניית הון למימון ‘ירוק’ ופעילויות השקעה.
צעד חשוב נוסף שבוצע על ידי הפיקוח באותו חודש – בנק ישראל הצטרף ל-NGFS, רשת הבנקים המרכזיים לכלכלה ירוקה.
בסוף שנת 2021 התרחשו התפתחויות חשובות נוספות.
רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון פרסמה חוזר המחייב את הגופים המפוקחים על ידה – חברות הביטוח, סוכני הביטוח, החברות המנהלות קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל, וגם יועצי השקעות ויועצים פנסיונים – להתייחס לשיקולי ESG. על הגופים לקבוע את התייחסותם במסמכי מדיניות ונהלים, תוך קביעת מתודולוגיה בנושא. הגופים יצטרכו לפרסם מדיניות ההשקעות אחת לשנה. בנוסף, עליהם לגבש כללים ונהלים של פיתוח מומחיות ללא תלות בגורמים חיצוניים. בתקופת הביניים עד לפיתוח מומחיות, יוכלו הגופים להתקשר עם נותני שירותים חיצוניים בעלי מומחיות ב-ESG.
מקורות: