השחקנים השונים בתחום – הארגונים הבינלאומיים, קובעי הסטנדרטים (וערוצי הדיווח), הרגולטורים, הבורסות, סוכנויות הדירוג, ארגונים חוץ ממשלתיים (NGO’s); איפה עומדות כמה מהמדינות המתקדמות בעולם בנושא?
תמונת המצב הנוכחית בנוגע לניהול סיכוני האקלים מורכבת ומסובכת מאוד. דיווחי חברות נעשים לקהלים שונים, שמעוניינים במידע שונה. ישנן מספר יוזמות וארגונים שמחפשים אלמנטים שונים בדיווח, וישנם מסגרות וסטנדרטים שונים לדיווח שמתמקדים בקהלים ספציפיים. כיום ניתן לחלק זאת לדרישות דיווח שהינן חובה, ולמסגרות וסטנדרטים וולונטריים.
מדובר בשדה יחסית חדש של דיווחים כלכליים, בו לוקחים חלק ארגונים ויוזמות שונות – ממשלות, רגולטורים, בורסות, קבוצות השקעה וארגונים חוץ-ממשלתיים (NGO’s). אלו הם השחקנים בתחום:
- קובעי סטנדרטים – אלו הארגונים אשר קובעים המבנה, התוכן, עקרונות הדיווח והסטנדרטים לדיווח התאגידי. דוגמאות לשחקנים אלו הינם ה- International Integrated Reporting Council (IIRC), Sustainability Accounting Standards Board (SASB), Global Reporting Initiative (GRI), Climate Disclosure Standards Board (CDSB), CDP, Financial Accounting Standards Board (FASB) ו- International Accounting Standards Board (IASB).
- בורסות – כל הבורסות ברחבי העולם דורשות מהחברות הנסחרות להגיש דיווחים פיננסיים שנתיים. חלק מהבורסות פיתחו דרישות דיווח לנושאי קיימות ומספקות הדרכה על כך, בנוסף למדדים ספציפיים על ביצועי החברות בנושא.
- ארגונים תומכים – קבוצות עסקיות ו-NGO’s שעוסקים בקידום הדיווחים, מספקים הדרכה עליהם ומובילים יוזמות במטרה לשפר את השקיפות התאגידית. דוגמאות – World Business Council for Sustainable Development (WBCSD), World Economic Forum (WEF), the Natural Capital Coalition, ו- the Climate Group.
- רגולטורים – ממשלות וגופים רגולטורים שמפתחים דרישות דיווח דרך שיפור חוקים קיימים, חקיקת חוקים חדשים ומספקים הדרכות מנהליות על החוקים הללו.
- משקיעים – בעלי מניות ומשקיעים מעוניינים להבין איך החברות הנסחרות מתמודדות עם נושאי אקלים. משקיעים רבים מפרסמים מדריכים בנוגע למידע אותו הם מעוניינים לקבל, והמדריכים הללו משפיעים על דרישות הדיווח שנקבעות לאחר מכן.
- סוכנויות דירוג/אינדקס – דוגמת אינדקס הקיימות של הדאו-ג’ונס. הסוכנויות מבקשות מידע דרך שאלונים הנשלחים לארגונים המדווחים, במטרה ליצור מדדים ברי השוואה.
- ארגונים בינלאומיים – יכולים ליצור סטנדרט בינלאומי, או לכנס מספר ארגונים לכדי יוזמה מסוימת. מדובר בארגונים דוגמת ה-OECD ו-UNEP Finance Initiative של האו”ם.
ישנה עוד עבודה רבה בכל הקשור לקביעת סטנדרט דיווח, תקן קבוע ולו הנחיות ספציפיות לגבי מה צריך לדווח ואיך. כיום צריך לבחור מבין *חמישה* ערוצי דיווח:
the Carbon Disclosure Project (CDP), the Climate Disclosure Standards Board (CDRB), the Global Reporting Initiative (GRI), the International Integrated Reporting Council (IIRC) and the Sustainability Accounting Standards Board (SASB).
למזלנו, כאמור, חלה התקדמות רבה בנושא בחודשים האחרונים לקראת סטנדרט דיווח יחיד וכולל.
תמונת מצב במדינות השונות
אוסטרליה
הבנק המרכזי הצטרף ל-NGFS ביולי 2018. באוקטובר 2019, בדוח סקירת היציבות הפיננסית, קבע הבנק כי שינוי האקלים הוא סיכון מערכתי לכלכלה האוסטרלית, ותיאר בו בפרוטרוט את ההשלכות הפוטנציאליות של שינוי האקלים על המחירים והיציבות הפיננסית.
הבנק עוקב אחר סיכוני האקלים כחלק מהמדיניות המוניטרית שלו והמנדט שניתן לו לשמירה על היציבות הפיננסית, ועובד בצמוד ל-APRA (הרגולטור של המוסדות הפיננסים האוסטרלי) ול-ASIC (הרשות לניירות ערך האוסטרלית) בנוגע לרגולציות ניהול סיכוני אקלים. שלושת הגופים חברים ב”מועצת הרגולטורים הפיננסים של אוסטרליה”, במסגרתה הם ייסדו קבוצת עבודה מיוחדת שעוסקת בהשלכות שינוי האקלים ומתאמת מדיניות בין הגופים בנוגע לכך.
APRA ו-ASIC מעודדות בצורה ברורה את המוסדות עליהן הן מפקחות לדווח על ניהול סיכוני האקלים שלהם, בהתאם להמלצות ה-TCFD. לפי APRA, על מוסדות פיננסים להתייחס לסיכוני אקלים כאל גורמי סיכון מרכזיים. מבחינה שערכה הרשות עולה כי חל שיפור וננקטו אמצעים לניהול סיכוני האקלים במוסדות רבים, אך עדיין יש מקום רב לשיפור.
ממחקר שערכה ASIC בשנת 2018 בנוגע לדיווח סיכוני אקלים עלה כי חברות רבות הנסחרות בבורסה מכירות בחשיבות של מידע על אקלים, אך מספקות מידע מגוון מדי שקשה לעשות בו שימוש משמעותי.
כעת APRA שוקלת כיצד להעריך את החשיפה של בנקים ומבטחים לתרחישים של סיכונים פיזיים ומעבריים.
ניו זילנד
אצל השכנה מדרום מצב העניינים מתקדם אף יותר. לאחרונה התבשרנו כי ניו זילנד תהפוך למדינה הראשונה שתהפוך את דיווחי סיכוני האקלים לחובה, בהתאם לפורמט של ה-TCFD. חובות הדיווח יחולו על בנקים, קרנות השקעה וחברות ביטוח שלהם נכסים בשווי של מעל מיליארד דולר.
ברזיל
הבנק המרכזי במדינה עוסק רבות ברגולציות של ניהול סיכוני אקלים, והוא הרגולטור הראשון שמשתף בנקים מסחריים בנושא. בשנת 2011 הבנק העביר החלטה לפיה על הבנקים לבצע מבחני-לחץ סביבתיים וחברתיים, ולשלב את הסיכונים הללו עם דרישות ההון והנאותות של באזל II.
בשנת 2014 פרסם הבנק למוסדות שבפיקוחו קווים מנחים על אחריות חברתית וסביבתית, בהתבסס על דיווחים וולונטריים שהעבירו הבנקים. הקווים הבהירו את הסיכונים החברתיים והסביבתיים שאליהם יש להתייחס במסגרת העבודה הארגונית של הבנק.
מלבד זאת, הבנק לקח חלק פעיל בשווקים מסוימים דרך רגולציה סביבתית. הבנק סיפק אשראי מסובסד לפעילות חקלאית באזור האמזונס, שהותנה בציות לרגולציות סביבתיות וחברתיות.
סין
הבנק המרכזי עושה שימוש באמצעים מוניטריים רבים כדי לקדם צמיחה כלכלית ירוקה. ביחד עם ישויות פיקוח אחרות כגון “נציבות הרגולציה לבנקאות וביטוח”, שומר הבנק בקפידה על “מדיניות האשראי הירוק” שפורסמה בשנת 2007, ועל “הקווים המנחים לייסוד המערכת הפיננסית הירוקה” שפורסמה בשנת 2016.
התוכניות הללו דורשות מהבנקים במדינה להעביר את ההלוואות מתעשיות מזהמות לאופציות ידידותיות לסביבה. האמצעים שמפעיל הבנק בנדון מחולקים כך: ייצור תקן למוצרים פיננסיים ירוקים, חובות דיווח על סיכונים סביבתיים, איסור הלוואות לפירמות שאינן מצייתות למכסות הפליטה, ותמרוץ בנקים מסחריים לאפשר הלוואות לפרויקטים ירוקים.
בשנת 2015 פרסם הבנק את הקווים המנחים לאג”ח ירוק, ואת קטלוג האג”ח הירוקות של סין. אלו קבעו קריטריונים רשמיים לפרויקטים המסווגים כ”ירוקים”, את תהליכי ניהול של האג”ח ואת חובות הדיווח התקופתיות.
בדצמבר 2017 פרסמו הרגולטורים את הקווים המנחים להערכה ואימות של אג”ח ירוקות, במטרה למנוע “Greenwashing”. זאת על ידי קביעת סטנדרטים לגופים המנפיקים ובחינת הציות של האג”ח. הבנק הקים מאגר נתונים משותף עם משרד האקולוגיה והסביבה הסיני, ועם בנקים המעוניינים בהערכות סיכוני אשראי בנושאי סביבה, כדי לעזור לבחון ולאשר הלוואות. מאגר הנתונים מונע גישה לאשראי לחברות שאינן עומדות בסטנדרט הציות.
הבנק המרכזי גם מחשב מדדי ביצוע ירוקים להערכת הסיכונים המערכתית שלו, ומנחה בנקים מסחריים לתת אשראי מורחב לפרויקטים ירוקים.
בנוסף, ה-China Securities Regulatory Commission הציגה דרישות חדשות שיהפכו בקרוב לחובות, במסגרתן כל החברות הנסחרות בבורסה וכל מנפיקי האג”ח ידווחו על סיכוני ה-ESG (סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי) שלהם.
האיחוד האירופי
החוקים הקיימים כיום –
- Directive 2014/95/EU on disclosure of non-financial and diversity information
- Article 20 of Accounting Directive 2013/34/EU
הנציבות האירופית פרסמה בדצמבר 19′ את “תוכנית העל” שלה למלחמה בשינוי האקלים – ה“גרין דיל”, שמטרתה להפוך את האיחוד לנייטרלי מבחינה אקלימית עד לשנת 2050. הנציבות תעלה במסגרת התוכנית הצעת חוק – “חוק האקלים האירופי” – שתהפוך את ההתחייבויות הפוליטיות של המדינות באיחוד לחובות. האסטרטגיה הפיננסית של התוכנית כולל את הצעדים הבאים:
- חיזוק היסודות להשקעות ברות-קיימא, על ידי סיווג השקעות אלו כבעלות חשיבות רבה יותר.
- חברות ומוסדות פיננסיים ידרשו להעביר מספר רב יותר של דיווחים של מידע בנושאי סביבה ואקלים, כך שמשקיעים גם יוכלו להיות מודעים יותר לקיימות העסק. לשם כך תשפר הנציבות את הדירקטיבה הנ”ל, העוסקת בדיווח לא-פיננסי.
- כדי להבטיח ניהול מדיניות ציות וניהול סיכונים בהתאם למדיניות הנ”ל, תתמוך הנציבות בעסקים ובעלי מניות על ידי כך שתדאג לפיתוח סטנדרט אירופי ובינלאומי של פרקטיקות ניהול הון.
- יסופקו הזדמנויות רבות יותר למשקיעים ולחברות לזהות השקעות ברות-קיימא, והנציבות תדאג להבטחת אמינות ההשקעות הללו.
- לבסוף, סיכוני אקלים ינוהלו וישולבו במערכת הפיננסית. זאת על ידי שילוב ניהול הסיכונים במסגרת הפיקוח של האיחוד האירופי, והערכת ההתאמה של דרישות ההון הקיימות לנכסים “ירוקים”.
נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB), כריסטין לגארד, תיארה את שינוי האקלים כ”משימה קריטית” לבנק. הבנק החל להטמיע עקרונות ברי-קיימא, כולל הצבעות “פרוקסי” ושכירת מומחים חיצוניים, לפי העקרונות של האו”ם להשקעה אחראית (United Nations principles for responsible investment) לניהול נכסיו הלא-מוניטריים, דוגמת תיק השקעות הפנסיות שלו.
בנובמבר 2019 הודיעה הנציבות האירופית כי במסגרת התיקונים לדרישות ההון של רגולציית באזל, בנקים יוכלו לקבל הקלות רגולטוריות תמורת השקעות ירוקות. כחודש לאחר מכן, פרסמה רשות הבנקים האירופית, ה-EBA (European banking Authority) את “תכנית הפעולה לכלכלה ברת-קיימא”, שקבעה מדדים כמותיים ודיווחים שיעסקו בסביבה, חברה וממשל ארגוני כדי לתמוך באסטרטגיה הירוקה של הבנק. תחת הקווים המנחים של הנציבות בנוגע לדיווחים לא-פיננסים, תעודד ה-EBA בנקים ליצור מדדים פשוטים וברורים, על מנת לספק שקיפות בכל הנוגע לאופן החישוב של סיכוני האקלים באסטרטגיות העסקיות שלהם.
לאחר שיתפרסם ה-sustainability taxonomy של ה-EU, יוכל הבנק להיות אקטיבי יותר בהכוונה של רכישת נכסים לכיוון אג”ח ירוקות.
צרפת
חוק מעבר האנרגיה משנת 2016 הביא את סיכוני האקלים לראש מעייניו של הבנק המרכזי ושל הרגולטור במדינה, ה-Autorité de contrôle prudentiel et de resolution. בכוונת הצרפתים להרחיב את סעיף 173 לחוק האנרגיה כך שיקבע כי סיכוני אקלים ישולבו במנגנוני הפיקוח ובהקשר למבחני-לחץ רגילים.
העיקרון המוביל באג’נדת האקלים של הבנק המרכזי היא העלאת מודעות ועידוד לקיחת אחריות על ניהול הסיכונים הללו במגזר הבנקאי. החל מ-2020, יטמיע הבנק מבחני-לחץ ספציפיים לסיכוני אקלים.
מדוח מיוחד של הבנק משנת 2017 עלה כי סיכוני המעבר הם הרלוונטיים ביותר ליציבות הפיננסית. הדוח שיצא שנה לאחריו כבר בחן את התקדמותם של הבנקים וחברות הביטוח הגדולים בצרפת בניהול סיכוני האקלים. מהדוח עולה כי חלה התקדמות משמעותית בהתכוננות לסיכוני מעבר, והתקדמות מתונה בהיערכות לסיכונים פיזיים.
הבנק החל לשלב שיקולי ESG (סביבה, חברה וממשל ארגוני) בתיקי ההשקעות שלו, ובמרץ 2018 הפך להיות הבנק הראשון שאימץ אמנת “השקעה אחראית”. כל אלו עומדים בקו אחד עם סטנדרטים בינלאומיים כולל ה-UN Sustainable Development Goals, the UN Global Compact והסכם פריז.
באוקטובר 2019 הקים הרגולטור את נציבות האקלים והכלכלה הברת-קיימא, והטיל עליה את המשימה להעריך את המוכנות והמחויבות של ישויות שונות במגזר הפיננסי לחובות אקלים וכלכלה ברת-קיימא. זאת, על ידי קביעת מתודות למדידה, השוואה וניטור של החובות הרגולטוריות בנושא.
גרמניה
החוקים החלים כיום:
- Handelsgesetzbuch (HGB)
- CSR-Richtlinie-Umsetzungsgesetz (CSR-RUG)
BaFin, רשות הרגולציה הפיננסית במדינה, מעוניינת לעדכן אותם כך שיכללו את המלצות ה-TCFD הקשורות בדיווחי אקלים. בנוסף, פרסמה הרשות מדריך להתמודדות עם סיכוני האקלים.
The Bundesbank, הבנק המרכזי, מנהל ב-NGFS את נושא שיפור הכלכלה הירוקה. במסגרת כך, ישנה התמקדות במה בנקים מרכזיים יכולים לעשות כדי לתמוך במעבר לכלכלה ברת-קיימא. הבנק גם עובר בצמוד עם BaFin כדי לעקוב אחר היכולות של המוסדות הפיננסים בניהול ובדיווח סיכוני האקלים שלהם.
במסגרת מבחני-הלחץ שערך הבנק בשנת 2019, נאסף גם מידע איכותני על יכולות ניהול סיכוני האקלים של בנקים קטנים ובינוניים. המסקנה הייתה כי ניהול סיכוני האקלים עדיין נמצא בשלב התפתחותי מוקדם, ורק שליש מהבנקים עוסקים בניהול סיכוני אקלים במסגרת ניהול הסיכונים שלהם. באותה שנה השיקה BaFin היוועצות על ציפיותיה והמלצותיה מהישויות המפוקחות על ידה, בנוגע לניהול סיכוני הקיימות שלהן.
הבנק גם עומל על פיתוח מדדי קיימות ו-ESG, ושוקל להרחיב את השקעות כך שיכללו יותר השקעות העומדות בקריטריונים ירוקים.
בהובלת דיוטשה בנק, הבנק המסחרי הגדול במדינה, פורסמה הצהרת מחויבות קולקטיבית של המגזר הפיננסי במדינה למלחמה בשינוי האקלים, ולעמידה ביעדי הסכם פריז.
יוון
כבר בשנת 2009 הקים הבנק המרכזי ועדה בנושא שינוי האקלים כדי להעלות מודעות לנושא, ולשלב את סיכוני האקלים בקבלת ההחלטות. בדוח משנת 2011 מצאה הוועדה כי בתרחיש של “עסקים כרגיל” (שהוא ה-worst-case scenario) השפעות האקלים יגרמו לירידה של 2% בתמ”ג היווני בכל שנה עד שנת 2050, כשעד 2100 מדובר בהפסד של 6% מהתמ”ג כל שנה. העלויות הכלכליות הכוללות לאורך הזמן הזה יצטברו לכדי 710 מיליארד יורו.
בשנת 2015, לאחר עבודה של הועדה עם משרדי ממשלה שונים ובינם משרד הסביבה והאנרגיה, פורסמה “האסטרטגיה הלאומית לשינוי האקלים”.
בינואר 2019 הבנק המרכזי הצטרף ל-NGFS ובמרץ הבנק הצטרף לתוכנית של האו”ם בדבר בנקאות אחראית (United Nations Environment Programme Finance Initiative’s Principles for Responsible Banking), תוך שהוא קורא לבנקים המפוקחים על ידו לעשות גם כן.
בריטניה
מדובר באחת המדינות המתקדמות בעולם בנושא רגולציות אקלים, ובנושאי כלכלה וקיימות בכלל (הראשונה לקבוע בחוק מטרה לאומית של אפס פליטות פחמן עד לשנת 2050, וזאת בנוסף להיותה המארחת של ועידת האו”ם לאקלים לשנת 2021). השאיפה הבאה היא לתקן את חוק החברות משנת 2006 כך שיטיל חובה על חברות ציבוריות לדווח על ניהול הסיכונים שלהן, כולל סיכוני האקלים.
ה-PRA (Prudential Regulation Authority) היא הרגולטור, ובשיתוף פעולה עם הבנק המרכזי האנגלי הם פרסמו בשנת 2017 דו”ח על הרלוונטיות של סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר לגופים המפוקחים על ידם. על בסיס מסקנות הדו”ח, אומצו מספר צעדים שמטרתם לתמוך במעבר מסודר של השוק לכלכלה דלת-פחמן. באפריל 19′ פרסם ה-PRA את ציפיותיו מהגופים המפוקחים על ידו (בנקים ומבטחים בריטיים) בכל הנוגע להטמעת סיכוני האקלים למסגרות הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים, ניתוח התרחישים ודיווחים שלהם. ה-PRA אף קראה לאימוץ המלצות ה-TCFD בנושא. לאחרונה, בהתפתחות חשובה נוספת, פרסמו משרד האוצר, הבנק המרכזי וה-PRA מפת דרכים להטמעת חובת דיווח סיכוני אקלים לפי פורמט ה-TCFD, עד סוף שנת 2021, בהיקף גדול יותר מזה של ניו זילנד – כך שיחול על כל החברות הציבוריות, הבנקים, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, מנהלי הנכסים וחברות ביטוח-חיים.
במבחן הלחץ שערכה ה-PRA ביוני 19′ לחברות הביטוח, היא ביקשה מהמבטחים לבצע תרגיל שכלל ניתוח תרחישים שונים של שינוי אקלים, וכיצד אלו ישפיעו על המחויבויות וההשקעות שלהם. הבנק המרכזי גם מתכנן לבצע מבחני לחץ מעין אלו בשנת 2021, והתחייב להפחית את טביעת הפחמן שלו בשני-שליש עד 2030. מלבד זאת, משרד העבודה פרסם תוכנית לפיה קרנות פנסיה יחויבו לשקול את סיכוני אקלים בהשקעותיהם.
הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS)
אמנם לא מדינה, אך מדובר בקובע הסטנדרטים העיקרי בעולם ברגולציה בנקאית, באמצעות ועידת באזל לפיקוח בנקאי (האמונה על פרסום האמנות של הרגולציות הבנקאיות באזל I, II ו-III). ה-BIS הקים כוח משימה מיוחד לסיכוני האקלים – Task Force on Climate-related Financial Risks (TFCR) בפברואר 2020, שביצע סקר בקרב חברי הבנק לבחינת מצב רגולציית האקלים במדינותיהם, וממצאיו פורסמו באפריל 2020. כל המשתתפים ציינו את שינוי האקלים כסיכון שיכול להיות בעל השלכות למערכת הבנקאית שלהם. רובם ראו לנכון גם לטפל בסיכון זה במסגרת הפיקוח והרגולציות שלהם, ורוב אף יותר גדול כבר ביצע מחקר להבנה ומדידה של סיכוני אקלים.
מהסקר עלו גם פערים בכל הנוגע למידע, אתגרים מתודולוגיים וקושי במיפוי השפעת הסיכונים על המערכת. רוב המשתתפים כבר נקטו בצעדים להעלאת המודעות לסיכוני האקלים, ומעל חמישית מהם כבר פרסמו – או בתהליך פרסום של – מדריך עם עקרונות לניהול סיכון האקלים.
ה-TFCR, כוח המשימה, צפוי לסיים את עבודתו באמצע שנת 2021, וישקול כיצד לשלבם – ובאיזו רמה – במסגרת רגולציית באזל.
ועידת באזל גם לוקחת חלק כצופה ב-NGFS, תוך שיתוף פעולה ויצירת סינרגיה בין הגופים, ומעורבת עם ה-FSB וקובעי סטנדרטים נוספים בשיתוף מידע ובתרומה לתיאום העולמי בנושא סיכוני האקלים.