הממשלה אישרה ביום ראשון, 25.7.21, החלטה בנוגע להתמודדות עם משבר האקלים וקובעת יעדים להפחתת פליטות גזי החממה. ההחלטה מגיעה באיחור, שכן בהסכם פריז משנת 2016 התחייבו המדינות להתוות חזון, יעדים ואסטרטגיה עד לשנת 2020.
לפי ההחלטה, שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור ההחלטה. כן יקבע מנגנון במטרה להבטיח כי מדיניות הממשלה תהא בהתאם ליעדי האקלים הלאומיים, ולפיתוח דל-פחמן ויעיל של המשק.
כזכור, לשם עמידה במטרות הסכם פריז, קובעות ממשלות תוכניות פעולה ומחוקקות חוקים שמטרתם הפחתת פליטות הפחמן. לשם ביצוע התוכניות והחוקים, מגייסות הממשלות את הרגולטורים הפיננסיים שיכווינו את המוסדות שבפיקוחם אל עבר מערכת כלכלית דלת-פחמן, ואף נטולת פחמן כלל. הרגולטורים – בנקים מרכזיים ורשויות פיקוח דוגמת רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך, מפרסמים מדריכים, עקרונות מנחים ומסמכי ציפיות להתנהלות בנושאי אקלים.
ניתן לשער כי עם החלטת הממשלה יבקשו שרי האוצר והכלכלה – ובעקבותיהם הרגולטורים השונים – לווסת את הפעילות במשק אל המטרות שנקבעו בהחלטה.
בפנייתו לבנקים בדצמבר 2020, קרא בנק ישראל לבנקים לפתח תיאבון לניהול סיכון סביבתי, מדיניות אשראי, הפניית הון למימון ‘ירוק’ ופעילויות השקעה. במכתבו השני מפברואר 21′, כבר התווה הפיקוח על הבנקים את עמודי התווך לניהול הסיכון, וביקש את השקפות הבנקים לנושאים הבאים: ממשל תאגידי, אסטרטגיה, ניהול סיכונים, גילוי ומדידה.
למגזר הבנקאי, כמממן הראשי של הענפים השונים במשק, כדאי לשים לב לסקטור התחבורה (לו נקבע יעד מרכזי להפחתת פליטה של 96% עד שנת 2050) וסקטור החשמל (יעד מרכזי להפחתת פליטה של 85% עד שנת 2050). סקטורים אלו עלולים לגרום לבנקים חשיפה גבוהה לסיכון מעבר.
סיכון מעבר נוסף נשקף מדבריו של נגיד בנק ישראל. לפי הנגיד, יש לתמוך בהשגת היעדים באמצעות תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה, למשל על ידי אימוץ “מס פחמן” (מהלך אשר שר האוצר ליברמן מנסה לקדם, וככל הנראה ישולב באישור התקציב הקרוב, תחת חוק ההסדרים).
בנוסף ציין הנגיד כי “אף שהתכנון ארוך הטווח הוא רצוי וחשוב בסביבה הבין-לאומית הנוכחית, יש להיערך לכך שעל רקע האצה לא צפויה בהשפעות ההתחממות הגלובלית, אם תהיה כזאת, עלולה להידרש גם האצה בתהליך הפחתת הפליטות מעבר למוצע היום. חשוב שהגופים האמונים על הנושא ייערכו עם תכניות חלופיות למקרה שסיכון זה יתממש, שכן צעדים פתאומיים עלולים להשית על המשק עלויות גבוהות.”