המסמך סוקר את התגובות השונות שקיבלה הרשות לקול הקורא, מסמך ההיוועצות של הרשות בנושא מיולי 2020, והוא כולל שש המלצות עיקריות לא מחייבות והסברים כללים על תחום האחריות התאגידית וניהול סיכוני ה-ESG.
לפי הרשות ההיענות לקול הקורא הייתה יוצאת דופן, ועשרות גופים וגורמים שונים, מקומיים ובינלאומיים, העבירו את התייחסותם. בין הגופים ניתן למצוא אקדמאים, בתי השקעות, אנשי מקצוע מחברות יעוץ, את התאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד החברות הציבוריות, ואף משרד עו”ד גדול בארץ.
המלצות הרשות כוללות:
- קריאה לתאגידים המדווחים לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי.
- לפרסם את הדוח באתר האינטרנט של התאגיד, ואם ירצה אף באתר המגנ”א של הרשות (מה שיחיל על הפרסום את דיני ניירות הערך).
- לערוך ולהכין את הדוח לפי תקנים בינלאומיים מקובלים, דוגמת ה-GRI וה-SASB.
- לפרסם את הדוח גם בשפה האנגלית.
- לפרסם את הדוח בסמוך למועד פרסום הדוח השנתי.
- הרשות מתכוונת לתמוך בתאגידים שיבחרו לפרסם את הדוח, באמצעות קיום הדרכות וסדנאות מקצועיות.
ההתפתחויות השונות בעולם, ובמיוחד במקבילתה האמריקאית של הרשות, ה-SEC, יכולות לגרום לכך שההמלצות הללו יהפכו בעתיד הלא רחוק למחייבות. בטווח הקצר, ייתכן כי העידוד והתמיכה של הרשות לפרסום הדוחות (לצד העידוד של גופים נוספים, דוגמת המשרד לנושאים אסטרטגיים במיזם בשם “Impact Nation” המעניק 100 אלף ש”ח לחברות שיפרסמו דוח אחריות תאגידית, וחוזר רשות שוק ההון שמטרתו לעודד משקיעים מוסדיים לקבוע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG), יביאו לעלייה בכמות ואיכות הדוחות המפורסמים על ידי החברות הציבוריות, מה שיביא בתורו למדדי ESG בעלי מידע רב ואיכותי יותר. כל זאת, על רקע התפתחות מרשימה שקרתה בשנה האחרונה בעניין ובידע הציבורי בכל הקשור לנושאי אקלים, סביבה וחברה.