מבחן קיצון בנושא אקלים, ראשון מסוגו, בוצע על ידי הבנק המרכזי האירופי. המבחן כלל 4 מיליון חברות ברחבי העולם, כמו גם 1,600 קבוצות בנקאיות באירופה. הביצועים של כל אלו נבחנו תחת שלושה תרחישים שונים:
- תרחיש של מעבר מוסדר לכלכלה דלת-פחמן, בו הטמפרטורה העולמית לא עולה בממוצע מעל 1.5 מעלות. בתרחיש זה העלויות מהמעבר, או מהתממשות הסיכונים הפיזיים, מצומצמות.
- תרחיש של מעבר לא מוסדר, בו ישנו עיכוב בנקיטת צעדי מדיניות לעצירת ההתחממות, והטמפרטורה העולמית עולה ב-2 מעלות. בתרחיש זה ישנן עלויות מעבר גבוהות ועלויות בינוניות מהתממשות סיכונים פיזיים.
- תרחיש ה-Hot House, בו לא מבוצעות הפעולות הנחוצות לעצירת משבר האקלים ולא ננקטים צעדי מדיניות חדשים. בתרחיש זה ישנן עלויות מעבר קטנות, אך העלויות מהתממשות הסיכונים הפיזיים גבוהות במיוחד.
השורה התחתונה היא שישנם יתרונות ברורים לפעולה מוקדמת של מעבר לכלכלה דלת-פחמן: עלויות המעבר בטווח הקצר מחווירות בהשוואה לעלויות של הימשכות שינויי האקלים ללא הפרעה בטווח הבינוני עד הארוך.
התוצאות מראות כי סיכון האקלים משפיע במיוחד על מגזרים ואזורים מסוימים. עוד עולה מהמבחן כי בתרחיש ה-Hot House, בו לא מבוצעות הפעולות הנחוצות לעצירת משבר האקלים, התוצר המקומי הגולמי באירופה ירד ב-10%, ותהיה עלייה של 30% בכשל של הלוואות לחברות בעלות החשיפה הגדולה ביותר (לרוב יהיו אלו חברות מהסקטורים העתירים ביותר בפליטות גזי חממה).