האיחוד האירופי אישר באופן סופי את ה-Corporate Sustainability Reporting Directive (CSRD), רגולציה הכוללת מספר כללים חדשים המחייבים חברות לדווח באופן מפורט את השפעתן על הסביבה והחברה, על סיכונים הנשקפים לפעילותן מכך ועל נושאי קיימות ו-ESG נוספים.
הרגולציה תיכנס לתוקף החל משנת 2024, והיא תחול על החברות הבאות:
- חברות המחויבות כבר כיום בחובת דיווח לפי רגולציית ה-NFRD
- החל משנת 2025 – חברות אירופאיות גדולות וחברות העונות על שניים מתוך שלושת הקריטריונים הבאים: סך נכסים מעל 20 מ’ יורו, מכירות בסכום של מעל 40 מ’ יורו ו/או מעל 250 עובדים.
- החל משנת 2026 – חברות (אירופאיות ולא-אירופאיות), לרבות חברות קטנות ובינוניות, הנסחרות באחד משווקי ה-EU. לקבוצה זו צפויות להתפרסם דרישות דיווח מקלות.
- החל משנת 2028 – חברות לא אירופאיות להן מכירות באירופה בסכום של מעל 250 מ’ יורו, או בעלות סניף/חברת בת ב-EU.
בין הנושאים שצריכים להיכלל בדיווח:
- מטרות קיימות של הארגון
- השפעת הסביבה והאקלים על פעילות החברה, והשפעת החברה על הסביבה והאקלים (“מהותיות כפולה”)
- נושאים חברתיים ויחס לעובדים, לרבות יחס לזכויות אדם והיבטי שוחד ושחיתות
- גיוון בהנהלה
ה-CSRD תחול על כ-50,000 חברות באירופה: חברות ציבוריות, בנקים, חברות ביטוח וגם עסקים קטנים. הדיווח של חברות יצטרך להתבצע בהתאם לתקני דיווח הקיימות האירופיים (ESRS), ולעבור בקרה ובדיקה על ידי גוף בלתי תלוי. התחולה הרחבה שלהם צפויה לגרום לחברות אירופאיות רבות להטמיע היבטי ESG וניהול סיכוני אקלים נרחבים.
מבחינת חברות ישראליות, הרי שאם הן עונות לאחד מהקריטריונים הנ”ל, הרגולציה חלה עליהן באופן ישיר. בנוסף, תיתכן על חברות ישראליות גם תחולה עקיפה; החברות עליהן חלה הרגולציה באופן ישיר יצטרכו לקבל מידע מכל הספקים והעסקים שעובדים איתן. האיחוד הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל, כך שהרגולציה צפויה לתת את אותותיה בקרב התעשייה בארץ.
בנוסף, זמינות המידע, ותפוצתו הרחבה, צפויה להוביל משקיעים ומממנים להעמיק את השימוש בשיקולי ESG שונים בקבלת החלטת ההשקעה. הדרישות החדשות יכולות לספק מידע רב שיעזור להם להעריך את הקיימות והחוסן של החברה לטווח ארוך. זה בתורו עלול להוביל להגדלת ההשקעה בחברות הנוקטות בגישה פרואקטיבית (או לפחות שאינה מזיקה) לטיפול במשבר האקלים, ולהפחתת ההשקעות בחברות שלא. ניתן לצפות גם כי השימוש בשיקולים הללו ישולב, בין היתר, בחוזים ובבדיקות נאותות בעת ביצוע עסקאות.
כמובן תיתכן גם השפעה על הביקושים מצד הלקוחות, בוודאי האירופאים, מתוך רצון של חברות ליישר קו מול הציפיות שלהם. ההתפתחויות הללו יכולות גם להוביל להזדמנויות חדשות לחברות, על ידי פיתוח ושיווק מוצרים ושירותים המטפלים בשינויי אקלים ו/או המותאמים לחיים תחת משבר האקלים.
כיצד ניתן להתכונן לרגולציה כבר כיום?
- היכרות עם דרישות ההוראה, תחולתה האפשרית ולוחות הזמנים שלה
- הערכת נוהלי הדיווח וביצועי הקיימות וה-ESG הנוכחיים, תוך ניטור ובדיקה מתמדת וזיהוי פערים (מול ה-ESRS) ואזורים לשיפור
- פיתוח ו/או שיפור של אסטרטגיית ESG התואמת את דרישות ההוראה וציפיות מחזיקי העניין, תוך שילוב KPIs לבעלי תפקידים רלוונטיים בקשר עם ביצוע ההוראה, בין אם באופן ישיר ובין אם כצד שלישי
- וידוא כי ההליכים, המערכות, הסדרי הדיווח הפנימיים והבקרות סביב איסוף הנתונים הרלוונטיים (דוגמת פליטות גזי חממה בפעילות החברה ובתהליכי היצור) מספקים ונאותים