בכנס של “המכון הישראלי לדמוקרטיה” ו”קרן דליה ואלי הורוביץ בע”מ” הוקדש מושב מיוחד לסיכוני האקלים והסביבה.
המושב נערך בהנחיית קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל בעבר, ובהשתתפותם של, בין היתר, הרגולטורים הבכירים בישראל –
- יאיר אבידן, המפקח על הבנקים: “לאחרונה הצטרפנו לארגון ה-NGFS, ארגון מוביל שחברים בו עשרות בנקים מרכזיים, שהתפקיד שלו לחזק את ניהול סביבתי בר קיימא לאורך זמן, ובימים האחרונים הוצאנו מכתב הבהרה צופה פני עתיד בנושא”.
- ד”ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון: “סיכוני האקלים מוגדרים החל מ-2015 בוועידת ז’נבה, אשר הגדירה את סיכוני האקלים כמשמעותיים ביותר לצד סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים בעולם הביטוח. צריך להכווין יותר את חברות הביטוח, מכיוון שהמודעות לסיכוני אקלים לא משמעותית כמו סיכונים פיננסיים וסיכונים אחרים שמתעוררים. בשנה האחרונה עובדים במישור הזה של הנחיות עפ”י המתודולוגיות הבינלאומיות”.
- ענת גואטה, יו”ר הרשות לניירות ערך: “אני חושבת במיוחד בנושא הזה שזה קריטי, לשתף פעולה ולעבוד ביחד, מכיוון ששלושתנו (המפקח על הבנקים, הממונה על שוק הון ביטוח וחיסכון והרשות לניירות ערך) חלקים של אותו שלם… הערכים המוספים של שיתוף פעולה כזה יהיו קודם כל היכולת של התאגידים לקבל זרמי השקעות בעלויות מופחתות, ודבר שני לייצר נוכחות דומיננטית ומשמעותית יותר של משקיעים זרים בישראל, שהרדאר שלהם לא יודע לקרוא מה שהוא לא ESG”.
- עו”ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי): “יותר ויותר ברור שהפקטור הסביבתי הוא פקטור שחברה צריכה לקחת בחשבון, לנהל ולהשקיע משאבים בו, ומצד שני משקיעים מוכנים להשקיע בחברות שלוקחות את השיקולים הסביבתיים בחשבון מתוך ציפייה לרווח”.
- גלית כהן, סמנכ”לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה: “120 מדינות כבר החלו בתהליך מעבר לכלכלה מאופסת פליטות. הרוב המוחלט של המדינות המובילות הציבו יעד של 100% אנרגיות מתחדשות עד 2050, חלקן אף הציבו יעד גדול מזה 2030. השוק לא נשאר אדיש למדיניות זו, ולצורך לפתור את כשל השוק שהוביל את משבר האקלים”.
ניתן לצפות במושב כאן.